המהפכה האמריקאית - מטלה לימודית להגשה

 

המהפכה האמריקאית - מטלה לימודית להגשה

הנחיות כלליות

·         את העבודה ניתן לכתוב בזוגות, מהכיתה או מהשכבה.

·         יש להגיש את העבודה מודפסת.

·        נא לשלוח אותה אלי למייל: uueytan@walla.co.il

·         תאריך הגשה אחרון: יום שני, 4.1.21

 

הסכסוך בין אנגליה לבין המתיישבים

קראו בספר הלימוד את עמודים 40 – 42, ואת תיאור העימות בדף המידע שניתן, וענו על השאלות:

1.  בני 13 המושבות באמריקה הצפונית, התרגלו למידה רבה של אוטונומיה (חופש פעולה, שלטון עצמי) במשך 150 שנים, מאז שהגיעו המתיישבים הראשונים בתחילת המאה ה-17, ועד לשינוי המדיניות של ממשלת אנגליה, בשנת 1763.

מהן הסיבות לכך שהוענק למתיישבים חופש זה, וכיצד הוא בא לידי ביטוי בתחומים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים - תרבותיים? עליכם להתבסס גם על עבודת הכיתה בניתוח המסמך "מיהו האמריקני?"

 

2. התנגדותם של המתיישבים לחוקי המיסים של ממשלת אנגליה (עמוד 41), התבססה על הטענה:

 "אין מיסוי בלי ייצוג". הסבירו טענה זו של המתיישבים, ומה הייתה עמדתה של ממשלת אנגליה בהקשר זה?

 

 

הצהרת העצמאות האמריקאית

קראו את המסמך של ההצהרה בקישור המצורף, והאזינו לו. היעזרו גם בטקסט המופיע בעמוד 44.

https://www.youtube.com/watch?v=CkCfit9bj4M

            לאחר מכן ענו על השאלות הבאות:

1. אילו רעיונות שהביעו הוגי הדעות של הנאורות באים לידי ביטוי בהצהרת העצמאות של ארצות הברית?

    הציגו רעיונות אלה, ונתחו את האופן  בו הסבירו בני המושבות את הפגיעה של ממשלת אנגליה בזכויותיהם?

 

2. האם לפי הצהרת העצמאות נוצרה מדינה עצמאית אחת או מדינות עצמאיות רבות?

    נמקו את תשובתכם ובססו אותה על המידע בעמודים 46 – 47 בספר הלימוד.

 

עבודה נעימה!

יויו

דף מידע בתנ"ך- שמואל ב', פרק ט'– מעשה החסד של דוד למפיבושת

 

שמואל ב', פרק ט'– מעשה החסד של דוד למפיבושת

 

בפרק זה מסופר על מעשה החסד שעשה דוד עם הצאצא האחרון של יהונתן, מפיבושת . דוד ציווה כי רכושו של שאול יימסר למפיבושת, וכי הוא יאכל לחם על שולחן המלך כל ימי חייו.

בחלק הראשון של הפרק מסופר על הבירור שערך דוד האם נשאר מישהו בחיים מצאצאיו של בית שאול:

"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, הַאֶפֶס עוֹד אִישׁ לְבֵית שָׁאוּל? וְאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ, חֶסֶד אֱלֹהִים; וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל הַמֶּלֶךְ: עוֹד בֵּן לִיהוֹנָתָן נְכֵה רַגְלָיִם".

בשמואל ב' פרק ד', פסוק 4 נמסר מידע על בנו של יהונתן שנותר בחיים, ועל נסיבות הפיכתו לנכה:

"וְלִיהוֹנָתָן, בֶּן-שָׁאוּל, בֵּן, נְכֵה רַגְלָיִם; בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים הָיָה בְּבֹא שְׁמֻעַת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן מִיִּזְרְעֶאל, וַתִּשָּׂאֵהוּ אֹמַנְתּוֹ וַתָּנֹס, וַיְהִי בְּחָפְזָהּ לָנוּס וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ, וּשְׁמוֹ מְפִיבֹשֶׁת".

במזרח הקדום היה נהוג כי מייסד בית המלוכה החדש, היה עושה כל שביכולתו להכחיד את בית המלוכה הקודם, כדי למנוע מצאצאיו לשוב ולתבוע את זכותם למלוך.

זו הסיבה שמפיבושת חשש מאד לחייו כאשר נקרא לבוא לביתו של דוד.

בניגוד למקובל, דוד הודיע למפיבושת  ש:

1. הוא יירש את כל שדותיו של שאול, וכך יוכל לפרנס את משפחתו.

2. הוא יוזמן לביתו של דוד, לאכול עם משפחת המלוכה ועם נכבדי הממלכה, כל ימי חייו.

מכיוון שדוד מודע למוגבלויותיו הפיזיות של מפיבושת, הוא מצווה על ציבא, עבדו של שאול, לדאוג לכך ששדותיו של מפיבושת יעובדו, והתבואה תשמש לפרנסתם של מפיבושת ובני משפחתו.

בפעולות אלה, מימש דוד את שבועתו ליהונתן, לפני שנפרד ממנו, שלא יפגע בצאצאיו של יהונתן, כשיהפוך למלך על ישראל:

"וְלֹא-תַכְרִית אֶת-חַסְדְּךָ מֵעִם בֵּיתִי, עַד-עוֹלָם; וְלֹא, בְּהַכְרִת יְהוָה אֶת אֹיְבֵי דָוִד, אִישׁ, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.  טז וַיִּכְרֹת יְהוֹנָתָן, עִם-בֵּית דָּוִד; וּבִקֵּשׁ יְהוָה, מִיַּד אֹיְבֵי דָוִד.  יז וַיּוֹסֶף יְהוֹנָתָן לְהַשְׁבִּיעַ אֶת-דָּוִד, בְּאַהֲבָתוֹ אֹתוֹ:  כִּי-אַהֲבַת נַפְשׁוֹ, אֲהֵבוֹ. (שמואל א' פרק כ')

 

הכנה לקראת שיעור תנ"ך מקוון‎

 

עבודת הכנה מודרכת למטלה הלימודית על שמואל א', פרק כ"ח

שאלות על משימה א' – שאול אצל בעלת האוב בעין דור

 

קראו את דף המידע המוצג על המסך וענו על השאלות במחברת, תוך קריאת הפרק:

 

1.                מדוע התחפש שאול לפני שפנה אל בעל האוב בעין דור?

2.                על פי ספר "ויקרא" איזה עונש יוטל על מי שישתמש באובות וידעונים?

3.         מי היו עמי כנען שבתוכם חיו בני ישראל?

4.         על – פי הנאמר בספר דברים: מדוע מגדיר המקרא את חיקוי המנהגים של עמי כנען  כ"תועבת ה' "?

5.         מי הוא האדם האמור לתווך בין אלוהים לבין בני ישראל, ובמקרים מסויימים גם לחזות את העתיד לקרות?

 

שאלות על משימה ב' – עיצוב דמותה של בעלת האוב

 

1.    כיצד מעצב הסופר המקראי את דמותו של שמואל במפגש עם שאול?

2.    מה ניבא שמואל לשאול לגבי המלחמה נגד הפלישתים?

3.    קראו את דבריו של החוקר אוריאל סימון, וציינו שתי סיבות שבגללן הוא משבח את בעלת האוב.

 

פרק כ"ח – שאול אצל בעלת האוב; עיצוב דמותה של בעלת האוב ומטלה לימודית בתנ"ך

פרק כ"ח – שאול אצל בעלת האוב

 

פס' 3 – 6 מהווים מצג (אקספוזיציה) ודנים בהיערכות למלחמה נגד הפלישתים.

בפס' 3 נאמר ששאול פעל על פי חוקי התורה, והסיר את האובות ואת הידעונים מארץ כנען. אובות וידעונים הם אנשים שדורשים אל המתים, כלומר, מעלים את רוח המת כדי לגלות ולהבין את העבר או לחזות את העתיד.

במקומות רבים בתורה נאסר על חיקוי מנהגיהם של עמי כנען, ביניהם על שימוש באובות ובידעונים, והעם מוזהר שהבאים להתייעץ איתם יומתו:

בספר ויקרא פרק כ', פס' 27: "וְאִישׁ אוֹ-אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם, דְּמֵיהֶם בָּם".  

בספר דברים פרק י"ח, פס' 9 – 15: "כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם.  לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים...ּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. יא וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים. יב כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה, וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ. יג תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. יד כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם... אֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ,  וְאַתָּה - לֹא כֵן נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. טו נָבִיא מִקִּרְבְּךָ, מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי, יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן".

 

כפי שצויין, בפרק כ"ח מתואר שהפלישתים נאספו למלחמה נגד ישראל. הם ריכזו את צבאם בעיר שונם שבעמק יזרעאל.

שאול אסף את מחנה ישראל אל הר הגלבוע. ממרומי הגלבוע הביט שאול אל צבא הפלישתים ולבו התמלא פחד. כמנהגם של מלכים בימי קדם, שאול חיפש עזרה מהאל – סימן, עצה, תמיכה או עזרה – במיוחד בגלל ששמואל, המנהיג הדתי מת, כפי שמסופר בתחילת הפרק. הסופר המקרא מתאר בפירוט את ההתעלמות של האל משאול: "וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בַּיהוָה, וְלֹא עָנָהוּ יְהוָה גַּם בַּחֲלֹומוֹת גַּם בָּאוּרִים גַּם בַּנְּבִיאִים". (פסוק 6)

 

 שאול ביקש מעבדיו שיחפשו לו "אשת בעלת אוב", בניגוד למדיניותו, כדי לברר את רצון ה' לקראת המלחמה עם הפלישתים. שאול נאלץ להשתמש באמצעים אסורים שהוא עצמו הסיר מישראל, וכנראה זו הסיבה להתחפשותו לפני שהגיע אל בעלת האוב בעין דור. נראה שבעלת האוב לא זיהתה את שאול. כשביקש ממנה להעלות באוב את רוחו של שמואל, הבינה האישה ששאול הוא זה העומד לפניה.

 

דמותו של שמואל שעלתה מהאוב הייתה דמות זועמת. הוא נזף בשאול על שקרא לו והטריד את מנוחתו. שמואל ניבא לשאול את תבוסת עם ישראל במלחמה, את מותו ואת מות בניו.

 

שירו של שאול טשרניחובסקי "בעין דור" מתאר את המתרחש בנפשו של שאול בבואו אל בעלת האוב ערב לפני המלחמה האחרונה. חלק ניכר מהשיר מוקדש לעברו של שאול, טרם היותו מלך, ואת געגועיו של שאול לתקופה הקודמת, כאשר היה רועה צאן וחייו היו נטולי דאגות.

___________________________________________________________________________

עיצוב דמותה של בעלת האוב, פרק כ"ח

בעלת אוב מתוארת בתנ"ך כאישה היכולה להעלות רוחות של מתים, כדי שיהיה אפשר לשאול אותן שאלות, הקשורות פעמים רבות לחיזוי העתיד. בעת העתיקה נהגו בני עמים שונים להשתמש ביכולות החיזוי של בעלי אוב וידעונים.

במקרא, בעלת אוב נתפשה לעיתים כמכשפה, והאיסור על קיומה נאמר בספר שמות: "...מכשפה לא תחייה.." (שמות כ"ב, פס' 17)

והנה, בניגוד לעיצוב דמותם השלילית של בעלי אוב ויידעונים, במסורת היהודית, מעצב הסופר המקראי דמות חיובית, העוזרת לשאול לאחר ששמע את הבשורה הנוראית משמואל, על תוצאות הקרב נגד הפלישתים, האמור להתרחש למחרת.

 

פרופ' אוריאל סימון סיכם את מאמרו "שאול בעין דור"  בהתייחסות לבעלת האוב:

באופן מודע החזירה בעלת האוב את שאול לחיים, והשיבה לו את כבודו העצמי ואת יכולתו לתפקד. בהתייחסותה הרגישה, היא הצילה אותו מן הגרוע מכול - מכך שמותו היה מוצא אותו בביתה של בעלת אוב לבוש "בגדים אחרים" (פס' 8), תוך הפקרת צבאו. ומעבר למה שיכולה הייתה לדעת ולהבין, היא אפשרה לו לתקן ביומו האחרון מה שקלקל במשך שנים רבות: במקום שימשיך לברוח מהעונש האלוהי, מכיוון שהפר את הציווי להרוג את העמלקים ולהשמיד את רכושם, הוא יצעד במו רגליו אל מקום מימושו של העונש, אותו פירט בפניו שמואל. המלך, שפחדי-שווא גרמו לו לחולל פשעים חמורים, ילך לקראת מותו הוודאי בגבורת מיואשים נעלה, ביודעו שאף על פי שדינו כבר נחרץ, עדיין נכון לו מבחן עליון - למות על משמרתו בראש צבאות ישראל)פסוק 19).

פרשת שאול בעין-דור פותחת בהתחפשות המלך ובהתכחשותו לערכיו, והיא מסתיימת בשיבתו אל זהותו האישית ואל עצמותו כמלך ישראל.

הודות למידת הרחמים שנתלוותה למידת הדין, ניתן לאנושיותה של בעלת האוב ולגבורתו של שאול להאיר את חשכת לילו האחרון".

______________________________________________________________

מטלה לימודית בתנ"ך, שמואל א' פרק כ"ח

לפניכם שני דפי מידע, העוסקים בלבטיו של שאול, ערב הקרב נגד הפלישתים בהר הגלבוע.

משימה א' מסכמת את דף המידע: "שאול אצל בעלת האוב".

משימה ב' מסכמת את דף המידע: "עיצוב דמותה של בעלת האוב".

 

ניתן להכין את המטלה עם חבר/ה, ולהגישה עד התאריך 17.9.20.

אנא שלחו אלי את העבודה למייל:  uueytan@walla.co.il

 

משימה א'

1.  מהו הנימוק המוצג בספר דברים, האוסר על בני ישראל לפנות לאובות ולידעונים?

2.  ככיצד מבטא הסופר המקראי את חוסר האונים של שאול בתחילת הפרק, ולאחר ששמע משמואל על תוצאות הקרב נגד הפלישתים?

3.  חפשו במקורות מידע על המנהג ביוון העתיקה לפנות למגלי עתידות, וסכמו בקצרה. (לדוגמה: האורקל מדלפי).

 

          משימה ב'

1. כיצד מעצב הסופר המקראי את דמותה של בעלת האוב? השתמשו גם באמצעי האמנותי: "הנגדה".

2. פרופ' אוריאל סימון מתאר את התייחסותה של בעלת האוב אל שאול כאנושית ומלאת חמלה. הסבירו קביעה זו, תוך התבססות על טיעוניו של החוקר המקראי.

 

  עבודה נעימה! 

                               יויו

מאתמול- הודעה ממיה לתלמידי הקבוצה שלה במדעים לקראת השיעור הראשון

 תלמידות ותלמידים שלום רב

שמחתי מאד לפגוש אתכם היום פנים אל פנים ולהכיר אתכם במציאות, אפילו אם זה היה לרגעים ספורים.

החל ממחר נתחיל ללמוד ביחד ומרחוק את תחום המדעים הרחב והמרתק.

כפי ששוחחנו היום במפגש, הלמידה מרחוק תדרוש מכולנו אחריות ועצמאות בלמידה.

מה זה אומר? הנה כמה דגשים:

המפגש בזום יתחיל בדיוק בשעת השיעור כפי שהיא בבית הספר. יש לדאוג להכנס לקישור שישלח לפחות חמש דקות לפני תחילת המפגש, על מנת לצמצם אפשרויות של תקלות למיניהן. יש לוודא שהמצלמה והמיקרופון עובדים: המצלמה פתוחה והמיקרופון סגור. השתדלו להיות בסביבה שקטה ככל הניתן כדי שהלמידה שלכם תהיה נינוחה ורגועה.

אין לאחר לשיעור. 

עליכם להיות מוכנים עם מחברת מדעים וכלי כתיבה שנוח לכם (עט או עיפרון). רצוי להתרגל לכתוב בעט שחור או כחול. 

בספרי הלימוד נתחיל להשתמש לאחר ראש השנה.

הקפידו על התנהגות נאותה במהלך המפגש: להשתתף בתורכם ולכבד את השיח הקבוצתי, לא לקשקש על גבי הלוח/ המצגת, להקפיד על לבוש הולם.

אני מרגישה שאין צורך להוסיף בעניין ושאתם גדולים ובוגרים ומבינים מה מצופה מכם.

 

מצורף כאן הקישור למפגש מחר. הקישור הוא עבורכם בלבד ואין להעבירו למישהו אחר או להזמין אנשים שאינן מקבוצתנו.

מחכה מאד לפגוש אתכם מחר.

שלכם

מיה

https://edu-il.zoom.us/j/93433261998?pwd=NUdWdzlMNVB2Y0dHbm0rUXNWZlVsQT09

מערכת שעות- ח'2- למידה משולבת (מרחוק ופנים מול פנים בבית הספר)- תשפ"א

תלמידים יקרים,

נשלחה בקבוצת הוואטסאפ מערכת השעות הכיתתית עליה נדבר מחר, יום ד', 02.09.20 בקבוצות.

שלכם,

יעל

פרק ט'- סיום המבול והברית בין אלוהים לבין בני נוח

פרק ט' – סיום המבול והברית בין אלוהים לבין בני נוח

פסוקים 1 - 7

·         עם סיום המבול, לאחר שנוח ובני משפחתו יצאו מהתיבה, ה' בירך אותם וציווה עליהם כמה מצוות.

·         האיסורים שהוטלו על האדם:

א.      איסור על אכילת חיות בעודן בחיים, בכדי למנוע התעללות בבעלי החיים: "אַךְ בָּשָׂר, בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ".  

ב.     איסור על רצח, הענשת הרוצח והנימוק לאיסור: "וְאַךְ אֶת-דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ.. וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ, אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם. שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶת-הָאָדָם".

·         ה' בירך את נוח ואת בניו, והברכות דומות לברכות שניתנו לאדם הראשון:

א.      "... פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ".

ב.     שליטה על בעלי החיים: "וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם, יִהְיֶה, עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ, וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם; בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם, בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ. כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה,  כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל".

פסוקים 8 – 17: הברית בין בני נוח ואלוהים

·         ברית היא התחייבות, לעיתים דו-צדדית, כאשר כל צד מחוייב לקיים דבר מה.

לאחר שה' הציג בפסוקים את המצוות לבני נוח, הוא עצמו מתחייב שלא יביא עוד מבול על הארץ: "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם, וְלֹא-יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל; וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל, לְשַׁחֵת הָאָרֶץ".

·         אות הברית – הקשת בענן: הקשת אמורה להזכיר לה' את התחייבותו שלא יביא שוב מבול על הארץ.

הקשת היא כלי מלחמה. ה' כביכול תולה את כלי מלחמתו, הקשת בלי המיתר, ובכך מכריז על סיום המלחמה באדם. בעוד שהמבול סימל את מלחמתו של אלוהים בבני האדם החוטאים, הקשת מסמלת את הפיוס ביניהם:  "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים:זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה, אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת, עוֹלָם.  יג אֶת קַשְׁתִּי, נָתַתִּי בֶּעָנָן; וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ.  וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת, בֶּעָנָן; וּרְאִיתִיהָ, לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם, בֵּין אֱלֹהִים, וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ". 

הקשת, כאות הברית, מזכירה את סיפור המבול המסופוטמי: לאחר המבול, אשתר –אלת הפריון והמלחמה, הרימה את הענק (השרשרת) שקיבלה מהאל אנו, ונשבעה שהענק הזה יהיה לה כאות וכתזכורת לימי המבול. כמו כן, בסיפור הבריאה הבבלי 'אנומה אליש', מסופר שלאחר שהאל מרדוך הרג את תיאמת, הוא תלה את קשתו בשמים.