פרק כ"ח – שאול אצל בעלת האוב
פס' 3 – 6 מהווים מצג (אקספוזיציה) ודנים בהיערכות למלחמה נגד הפלישתים.
בפס' 3 נאמר ששאול פעל על פי חוקי התורה, והסיר את האובות ואת הידעונים מארץ כנען. אובות וידעונים הם אנשים שדורשים אל המתים, כלומר, מעלים את רוח המת כדי לגלות ולהבין את העבר או לחזות את העתיד.
במקומות רבים בתורה נאסר על חיקוי מנהגיהם של עמי כנען, ביניהם על שימוש באובות ובידעונים, והעם מוזהר שהבאים להתייעץ איתם יומתו:
בספר ויקרא פרק כ', פס' 27: "וְאִישׁ אוֹ-אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם, דְּמֵיהֶם בָּם".
בספר דברים פרק י"ח, פס' 9 – 15: "כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים...ּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. יא וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים. יב כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה, וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ. יג תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. יד כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם... אֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ, וְאַתָּה - לֹא כֵן נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. טו נָבִיא מִקִּרְבְּךָ, מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי, יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן".
כפי שצויין, בפרק כ"ח מתואר שהפלישתים נאספו למלחמה נגד ישראל. הם ריכזו את צבאם בעיר שונם שבעמק יזרעאל.
שאול אסף את מחנה ישראל אל הר הגלבוע. ממרומי הגלבוע הביט שאול אל צבא הפלישתים ולבו התמלא פחד. כמנהגם של מלכים בימי קדם, שאול חיפש עזרה מהאל – סימן, עצה, תמיכה או עזרה – במיוחד בגלל ששמואל, המנהיג הדתי מת, כפי שמסופר בתחילת הפרק. הסופר המקרא מתאר בפירוט את ההתעלמות של האל משאול: "וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בַּיהוָה, וְלֹא עָנָהוּ יְהוָה גַּם בַּחֲלֹומוֹת גַּם בָּאוּרִים גַּם בַּנְּבִיאִים". (פסוק 6)
שאול ביקש מעבדיו שיחפשו לו "אשת בעלת אוב", בניגוד למדיניותו, כדי לברר את רצון ה' לקראת המלחמה עם הפלישתים. שאול נאלץ להשתמש באמצעים אסורים שהוא עצמו הסיר מישראל, וכנראה זו הסיבה להתחפשותו לפני שהגיע אל בעלת האוב בעין דור. נראה שבעלת האוב לא זיהתה את שאול. כשביקש ממנה להעלות באוב את רוחו של שמואל, הבינה האישה ששאול הוא זה העומד לפניה.
דמותו של שמואל שעלתה מהאוב הייתה דמות זועמת. הוא נזף בשאול על שקרא לו והטריד את מנוחתו. שמואל ניבא לשאול את תבוסת עם ישראל במלחמה, את מותו ואת מות בניו.
שירו של שאול טשרניחובסקי "בעין דור" מתאר את המתרחש בנפשו של שאול בבואו אל בעלת האוב ערב לפני המלחמה האחרונה. חלק ניכר מהשיר מוקדש לעברו של שאול, טרם היותו מלך, ואת געגועיו של שאול לתקופה הקודמת, כאשר היה רועה צאן וחייו היו נטולי דאגות.
___________________________________________________________________________
עיצוב דמותה של בעלת האוב, פרק כ"ח
בעלת אוב מתוארת בתנ"ך כאישה היכולה להעלות רוחות של מתים, כדי שיהיה אפשר לשאול אותן שאלות, הקשורות פעמים רבות לחיזוי העתיד. בעת העתיקה נהגו בני עמים שונים להשתמש ביכולות החיזוי של בעלי אוב וידעונים.
במקרא, בעלת אוב נתפשה לעיתים כמכשפה, והאיסור על קיומה נאמר בספר שמות: "...מכשפה לא תחייה.." (שמות כ"ב, פס' 17)
והנה, בניגוד לעיצוב דמותם השלילית של בעלי אוב ויידעונים, במסורת היהודית, מעצב הסופר המקראי דמות חיובית, העוזרת לשאול לאחר ששמע את הבשורה הנוראית משמואל, על תוצאות הקרב נגד הפלישתים, האמור להתרחש למחרת.
פרופ' אוריאל סימון סיכם את מאמרו "שאול בעין דור" בהתייחסות לבעלת האוב:
באופן מודע החזירה בעלת האוב את שאול לחיים, והשיבה לו את כבודו העצמי ואת יכולתו לתפקד. בהתייחסותה הרגישה, היא הצילה אותו מן הגרוע מכול - מכך שמותו היה מוצא אותו בביתה של בעלת אוב לבוש "בגדים אחרים" (פס' 8), תוך הפקרת צבאו. ומעבר למה שיכולה הייתה לדעת ולהבין, היא אפשרה לו לתקן ביומו האחרון מה שקלקל במשך שנים רבות: במקום שימשיך לברוח מהעונש האלוהי, מכיוון שהפר את הציווי להרוג את העמלקים ולהשמיד את רכושם, הוא יצעד במו רגליו אל מקום מימושו של העונש, אותו פירט בפניו שמואל. המלך, שפחדי-שווא גרמו לו לחולל פשעים חמורים, ילך לקראת מותו הוודאי בגבורת מיואשים נעלה, ביודעו שאף על פי שדינו כבר נחרץ, עדיין נכון לו מבחן עליון - למות על משמרתו בראש צבאות ישראל)פסוק 19).
פרשת שאול בעין-דור פותחת בהתחפשות המלך ובהתכחשותו לערכיו, והיא מסתיימת בשיבתו אל זהותו האישית ואל עצמותו כמלך ישראל.
הודות למידת הרחמים שנתלוותה למידת הדין, ניתן לאנושיותה של בעלת האוב ולגבורתו של שאול להאיר את חשכת לילו האחרון".
______________________________________________________________
מטלה לימודית בתנ"ך, שמואל א' פרק כ"ח
לפניכם שני דפי מידע,
העוסקים בלבטיו של שאול, ערב הקרב נגד הפלישתים בהר הגלבוע.
משימה א' מסכמת את דף
המידע: "שאול אצל בעלת האוב".
משימה ב' מסכמת את דף
המידע: "עיצוב דמותה של בעלת האוב".
ניתן להכין את המטלה
עם חבר/ה, ולהגישה עד התאריך 17.9.20.
אנא שלחו אלי את
העבודה למייל: uueytan@walla.co.il
משימה א'
1. מהו הנימוק המוצג בספר דברים, האוסר על
בני ישראל לפנות לאובות ולידעונים?
2. ככיצד מבטא הסופר המקראי את חוסר האונים של שאול
בתחילת הפרק, ולאחר ששמע משמואל על
תוצאות הקרב נגד הפלישתים?
3. חפשו במקורות מידע על המנהג ביוון העתיקה לפנות למגלי עתידות, וסכמו
בקצרה. (לדוגמה: האורקל מדלפי).
1. כיצד מעצב הסופר
המקראי את דמותה של בעלת האוב? השתמשו גם באמצעי האמנותי: "הנגדה".
2. פרופ' אוריאל סימון
מתאר את התייחסותה של בעלת האוב אל שאול כאנושית ומלאת חמלה. הסבירו קביעה זו,
תוך התבססות על טיעוניו של החוקר המקראי.
יויו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה